אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת כָּל בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים מִינָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִינָּה אֲחִיתוֹפֶל עִמָּהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיּוֹסֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת כָּל בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ וַיּוֹסֶף תַּלְתִּין. עוֹד תַּלְתְּין. וּפְשׁוּטֵי דְקִרְייָה תַּלְתִּין. הֲרֵי תִשְׁעִין. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יי לֹא נְשָׂאוֹ כַתּוֹרָה. וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת אֲר֤וֹן בְּרִית הָֽאֱלֹהִים֙ עַל עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וגו'. וַהֲוָה אֲרוֹנָא טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַייְתֵי לַאֲחִיתוֹפֶל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ אֲמַר לִי מַה לְדֵין אֲרוֹנָה דּוּ טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַייָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח שְׁאַל לְאִילֵּין חֲכִימַיָּא דִמְנִיתָא. אֲמַר דָּוִד. מָאן דִּיְדַע לְמִקְמְתָא וְלָא מִיקְמָהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר דָּבָר קוֹמוֹי וְהוּא קָאִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֗י כִּ֧י צָֽעֲד֛וּ נֹֽשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן יְי שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וְּמרִיא וּבְסוֹף שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּבְסוֹף שׁוֹר וְּמרִיא. אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתוֹפֶל. מִילָּא דִּמְייָנְקַייָא אָֽמְרִין בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְלִבְנֵ֥י קְהָת֭ לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי עֲבוֹדַת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵף֭ יִשָּֽׂאוּ׃ וְדָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לַחְפּוֹר תֵּימֶלְיוֹסִים שֶׁלְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָפַר חֲמֵשׁ עֶשֶׂר מָאווָן דְּאַמִּין וְלֹא אַשְׁכַּח תְּהוֹמָה וּבְסוֹפָא אַשְׁכַּח חַד עָצִיץ וּבְעָא מִירְמִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָה. אֲמַר לֵיהּ. וּמִן אֵימַת אַתְּ הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן שַׁעְתָּא דְּשַׁמַּע רַחֲמָנָא קָלֵיהּ בְּסִינַי אֲנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ רְעָדַת אַרְעָא וְשׁוֹקַעַת וַאֲנָא יְהִיב הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָא. אַף עַל גַּב כֵּן לָא שְׁמַע לֵיהּ. כֵּיוָן דִּירִימֵיהּ סְלִיק תְּהוֹמָה וּבְעָא מַטְּפָא עַלְמָא. וַהֲוָא אֲחִיתוֹפֶל קָאִים תַּמָּן. אֲמַר. כְּדוֹן דָּוִד מִתְחַנֵּק וַאֲנָא מְלִיךְ. אֲמַר דָּוִד. מָאן דַּחֲכַם דִּיְדַע מְקִימְתֵּיהּ וְלָא מֵקִים לֵיהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר מַה דַאֲמַר וְאוּקְמֵיהּ. הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר שִׁירָה. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת. עַל כָּל מֵאָה אַמָּה הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה. אַף עַל גַּב כֵּן הֲוָה סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְמַתְלָא אָֽמְרָה. צָרִיךְ בַּר נַשׁ חֲשִׁישׁ עַל לְווָטֵיהּ דְּרַבָּה אֲפִילוּ עַל מַגָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד אֲמָרָהּ אֲחִיתוֹפֶל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וּמַה הֲוָה אֲחִיתוֹפֶל עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל מִמְלַךְ בֵּיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. אַיְזִיל עֲבִיד כֵּן וְהָכֵן. וְאִין לֵית אַתְּ מְהֵימָן לִי אֲזֵל וּשְׁאִיל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. וַהֲוָה אֲזַל שְׁאַל וּמַשְׁכַּח לֵיהּ כֵּן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַֽעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל וגו' אִישׁ קְרֵי וְלָא כְתִיב. לֹא יָֽכְלוּ הַכְּתוּבִים לִקְרוֹתוֹ אִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא יכלו הכתובים לקרותו איש. אחר שנתן עצה זו לאבשלום:
מגילה שמסר שמואל לדוד. בענין בנין בית המקדש:
אפי' על מגן. אפי' בחנם אין קללת רבו חוזרת ריקם:
אע''ג כן. ואפ''ה היה סופו של אחיתופל כן שנתחנק:
למאה עולות. מדריגות ומעלות:
מן שעתא. שהשמיע הקב''ה את קולו בסיני רעשה הארץ כדכתיב ארץ רעשה וגו' והתחילה לשקוע עד התהום ואני מונח לכבוש את התהום ואע''פ כן לא שמע דוד לו והגביהו וכיון שהגביהו עלה התהום וביקש לשטוף את העולם והיה אחיתופל עומד שם ואמר עכשיו דוד מתחנק שעומד מקרוב ואח''כ אעשה דבר להקימו ואנא מליך:
ומן אימת את הכא. דודאי בשעת הבריאה לא היה צריך לך דתהום כלבוש כסיתו כתיב:
עציץ. של חרס וביקש להרימו וא''ל העציץ אין אתה יכול. שאני מונח כאן לכבוש את התהום שלא יעלה ויציף את העולם:
תימליוסים. היסודות:
מילה. דבר שתינוקות של בית רבן אומרים בבה''כ בכל יום לא אמרת לו וזה אמרת לזבוח לפניו:
אמר דבח. זבוח לפניו קרבנות והוא עומד:
טעין כהניא. הגביה אותן למעלה ואח''כ טרפן לארץ:
שלח. ותשאל לאלו החכמים שמנית:
ויוסף עוד דוד וגו' ודריש ויוסף לריבוי וכן ועוד הוא לריבוי וכלומר שמרבה אני כפי מה. שנאמר בהדיא שלשים אלף הרי תשעים אלף ומדכתיב כל בחור בישראל דרשינן שמינה אותן כולם לזקינים:
לא נשאו כתורה. דכתיב בכתף ישאו ולא עשו כן אלא וירכיבו:
דּוֹאֵג אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הָיָה. בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁאֲלוּ אֶת דָּוִד. לֶחֶם הַפָּנִים מָהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם. סִידּוּרוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת לֹא לִישָׁתוֹ וְלֹא עֲרִיכָתוֹ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְהָיָה שָׁם דּוֹאֵג וְאָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׂבָּא לְהוֹרוֹת לְפָנַיי. אָֽמְרוּ לוֹ דָּוִד בֶּן יִשַׁי הוּא. מִיָּד הָלַךְ וְנָתַן עֵצָה לְשָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָמִית אֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָֽצִים֩ הַנִּיצָּבִים עָלָ֜יו סוֹבּוּ וְהָמִ֣יתוּ ׀ כֹּֽהֲנֵ֣י יְי כִּ֤י גַם יָדָם֙ עִם דָּוִ֔ד וגו' עַד 52b וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת אָזְנָיו. מִי הָיוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא הָיוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּלוּם אִית לָךְ עֲלֵינָן אֶלָּא הָדֵין זוֹנָרָה וְהָדֵין כלינירין. הָא טְרֵיפִין לָךְ. וְלֹֽא אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָ֔ם בְּכֹֽהֲנֵ֥י יְי׃ וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְדוֹיֵ֔יג. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. לְדוֹיֵג כְּתִיב. אָֽמְרוּ לוֹ. מִתְפַּשְׂתָּה כְדָג. אַתָּה עָבַרְתָּה רַבְּתָה. סוֹב אַתָּ֔ה וּפְגַע֭ בַּכֹּֽהֲנֵי יי. וַיִּסֹּ֞ב דּוֹאֵ֣ג הָֽאֲדוֹמִי וַיִּפְגַּע בַּכֹּ֣הֲֽנִ֔ים וגו'. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כוּלָּם רְאויִין לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. כֵּיצַד נִתְרָחֵק. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר. אֵשׁ יָֽצְאָה מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתָיו. וְחָרָנָה אָמַר. תַּלְמִידִים ווַתִּיקִים נִזְדַּווְגוּ לוֹ וְהָיוּ לְמֵידִים וְהוּא שָׁכַח. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר חַ֣יִל בָּ֭לַע וַיְקִיאֶנּוּ מִ֝בִּטְנ֗וֹ יוֹרִישֶׁינּוּ אֵֽל׃
Pnei Moshe (non traduit)
בא ישראל ושאלו את דוד. בשעה שבא אצל אחימלך היה דקאמר להו והוא דרך חול ואף כי היום יקדש בכלי לפי שרצו לאפותו בשבת והשיב להם והוא דרך חול ואינו דוחה את השבת:
ולא גלו את אזניו מי היו. אותן הרצים:
זונרא וכלונירין. מיני כלי זין ותכשיטין שנותנין המלכים להשרים להוד ולתפארת:
הא טריפין לך. הרי הם מוחזרין לך:
את עבדתה רבתה. הרי כבר עשית והבאת לשון הרע הגדול הזה:
לא כן תני ר' חייה וכו'. והא כתיב שמונים וחמשים איש נושא אפוד בד והם מבגדי כ''ג:
כיצד נתרחק. דואג האדומי:
והיו לומדים והוא שוכח וכו'. ועמדו עליו והרגוהו וכן הובא במדרש:
כֵּיצַד נִתְרָחֵק. וַֽאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹֽא נֶעֶשְׂתָה֘ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲֽבוֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וגו'. שְׁלֹשָה דְבָרִים צִוָּה אֲחִיתוֹפֶל אֶת בָּנָיו. אָמַר לָהֶם. אַל תִּמְרְדוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דְּאַשְׁכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְסִיב לְהוֹן אַפִּין אֲפִילוּ בְּפַרְהֶסִיָּא. וְאַל תִּשְׂאוּ וְתִתְּנוּ עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. וְאִם הָֽיְתָה הָעֲצֶרֶת בְּרוּרָה זִרְעוּ חִטִּים יָפוֹת. וְלָא יָֽדְעִין אִם בְּרוּרָה בְטַל וְאִם בְּרוּרָה בְשָׁרָב.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא ידעין. והיה הספק להם מה הכונה ברורה אם בטל וברורה מהגשמים או בשרב וברורה מהקור:
גֵּיחֲזִי אָדָם גִּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. עַיִן צָרָה וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. עַיִן צָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע יְתִיב בְּתִינּוּיֵיהּ הֲוָה גֵיחֲזִי יְתִיב לֵיהּ עַל תִּרְעָא וְתַלְמִידַייָא חַמְייָן לֵיהּ וְאָֽמְרִין. גֵּיחֲזִי לָא אָעַל וַאֲנָן עָלִין. וַהֲוָה תַנָּייוֹ מִתְאֲמַר וּבַר נַשׁ לָא מִתְהֲנֵי כְלוּם. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרָחֵק מַה כְתִיב תַּמָּן. וַיֹּֽאמְר֥וּ בְנֵֽי הַנְּבִיאִ֖ים אֶל אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּֽה נָ֣א (וגו') הַמָּק̇וֹם אֲשֶֽׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יוֹשְׁבִים שָׁ֛ם לְפָנֶי֖ךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ לָא אַסְחִין אוּכְלוּסַייָא וְתַלְמִידַייָא דַּהֲווֹן תַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כיון שנתרחק מה כתיב. וכו'. נתרבו ולא היה המקום מחזיק לחיילות של התלמידים שהיו שם:
יתיב בתינויה. יושב ושונה ישב לו מחוץ לשער וכשהיו התלמידים באים ורואים אותו אמרו אם הוא לא נכנס היאך אנחנו נכנסין והלכה להם והיה המשנה ששנה אלישע נאמרת ואין בן אדם נהנה כלום:
משנה: דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קוֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח לחיות עם הצדיקים שיש להם חלק. ובספרי הדפוס חסר במתני'. דור הפלגה אין להם חלק לע''הב שנאמר ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויפץ ה' אותם בעה''ז ומשם הפיצם בעה''ב:
אילו ואילו. אנשי דור המבול ואנשי סדום:
מתני'. כורתי בריתי עלי זבח. שכרתו ברית עם המקום עלי זבח שלמים דכתיב ויזבחו זבחים שלמים וכתיב ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית וגו':
אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַאי טַעֲמָא. וְאַנְשֵׁ֣י סְדוֹם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַֽיי מְאֹֽד׃ רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לַֽיי מְאֹֽד לְעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר. רָעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְחַטָּאִים בְּגִילּוּי עֲרָיוֹת. לַיי בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מְאֹד בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹֽא יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעוֹלָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן רוּחִי בִּבְנֵי אָדָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לֹו רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי מַחֲזִירָהּ לִנְדָנָהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עִיקָּר זְרִיבָתָן לַחוֹלְטָנִית. מַה טַעַם. בְּ֭עֵת יְזוֹרְבוּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ מָהוּ בְּחוּמּוֹ. בְּרִיתוּחָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶן הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּתוֹךְ גֵּיהִנָּם וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ יְהוּדָה בֵּירִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי אָֽמְרִין. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָֽרְשָׁעִים בָּגֵיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כַּתְּחִילָּה הוּא מַכְנִיס בָּהֶן חֲכָךְ וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לָאוֹר וְהֵן אוֹמְרִים. הוֹי הוֹי. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לְשֶׁלֶג וְהֵן אוֹמְרִים. ווַי ווַי. מַה טַעַם. וַיָּעֲ֤לֵ֨נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מָהוּ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מְקוֹם שֶׁהֵן אוֹמְרִין בּוֹ הוֹי. וִיקַבְּלוּ דִינָם וִיהֵא לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. עַל שֵׁם וְ֝לֵ֗ץ לֹֽא שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ממשמע שנא'. כלו' דדרש לה מן הכתוב הזה כדדריש תנא דמתני':
שאינו מחזירה לנדנה. לתיק שלה ולתיקונה:
עיקר זריבתן לחולטנית. לרתיחת עבירה ובמה שקילקלו בו נידונו:
מכניס בהן חכך. שיהא להן צער מן החיכוך:
היון. לשון הוי קדריש:
ויקבלו דינם. דור המבול ויהא להן חלק לעה''ב ומשני שאינם ראוים לכך על שם ולץ לא שמע גערה כדאמר במדרש שהיו מתלוצצים על נח כשעשה את התיבה:
הלכה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַיִּ֜מַח אֶת כָּל הַיְק֣וּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיִּמָּח֖וּ מִן הָאָ֑רֶץ לְעָתִיד לָבוֹא.
משנה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵילּוּ וָאֵילּו אֵינָן עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָֽמְרוּ לוֹ בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵינָן עוֹמְדִין אֲבָל עוֹמְדִין הֵן בַּעֲדַת רְשָׁעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח לחיות עם הצדיקים שיש להם חלק. ובספרי הדפוס חסר במתני'. דור הפלגה אין להם חלק לע''הב שנאמר ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויפץ ה' אותם בעה''ז ומשם הפיצם בעה''ב:
אילו ואילו. אנשי דור המבול ואנשי סדום:
מתני'. כורתי בריתי עלי זבח. שכרתו ברית עם המקום עלי זבח שלמים דכתיב ויזבחו זבחים שלמים וכתיב ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית וגו':
רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָֽמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה הֲמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי מָאַ֗סְתָּ אֶלָּא כִּֽי אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא אָ֑נִי וּמַה יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃ בִּקְשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶן. בָּא דָוִד וְנִשְׁתַּתֵּחַ לִפְנֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵשׁ יָצָאת מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם. הָדָר עִילָה. הֲוָה יְלִיף מַצְלִי וּמִתְעַנֶּה. כֵּיוָן שֶׁנִּמְנֶה עִמָּהֶן צְלִי וְלָא אִיתְעֲנִי. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָֽמְרוּ. כּוֹלְּהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֖אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֜הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי׃ מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י. לִ֤י גִלְעָ֨ד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. לִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה כִשְׁמוּעוֹ. אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י זֶי יָרָבְעַם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְ֝הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי זֶה אֲחִיתוֹפֶל. מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י זֶה גֵיחֲזִי. עַל אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י זֶה דוֹאֵג הָאֳדוֹמִי. אָֽמְרוּ יְשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מַה נַעֲבִיד וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵיקַל לוֹן. אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם. אֲמַר לוֹן. עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. עֲלֵֽי פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃ עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעה שנמנו וכו'. ורצו למנות גם לשלמה עמהם כדלקמי' ויצאה בת קול וכו':
הדר עילה. כך שמו והיה רגיל להתפלל על הצרה ומיד נענה ומאותה שעה שנמנה עם אלו לצרף את שלמה התפלל ולא נענה:
כשמועו. כמשמעו מנשה מלך יהודה:
עלי לפלש. לפתוח ולחפש אחר מעשים טובים והתורה אשר היו להן ואעשה שיתרצו זה עם זה:
כְּתִיב וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן הֲדַ֥ד מֶֽלֶךְ אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה וגו'. מָה אֲזַל בָּעֵי מֵיעֲבַד תַּמָּן. אֲזַל בָּעֵי מִקְרְבָא לְגֵיחֲזִי וְאַשְׁכְּחֵיהּ מוּחְלָט. מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָֽרְבִין בְּיָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּ֭חוּץ לֹֽא יָלִ֣ין גֵּר֑ דְּלָתַיי לָאוֹרַח אֶפְתָּֽח׃ מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָֽרְבִין בְּיָמִין. לֹא כְשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו. שְׁנֵי חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע. אֶחָד כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְאֶחָד שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ואשכחיה מוחלט. ולא היה יכול לקרבו באותה שעה:
דלתי לארח אפתח ומיותר הוא דהא כתיב בחוץ לא ילין גר אלא מכאן רמז שדוחין בשמאל ומקרבין בימין ואפי' לאלו שראוי לדחותם דלתי אפתח לקרבם בימין:
אַתְּ מוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁבָּא נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם אֶצֶל אֱלִישָׁע בָּא אֵלָיו בְּסוּסוֹ וּבְרִכְבּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּסוּסוֹ כְתִיב. בְּעָא מִיתַּן לֵיהּ דְּהַב וּכְסַף אִסְטָלְווָן וּלְבוּשִׁין אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְצַר בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃ אֲתַא גֵּיחֲזִי וַאֲמַר חַי יְי כִּֽי אִם רַ֣צְתִּי אַֽחֲרָ֔יו וְלָֽקַחְתִּ֥י מֵֽאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה׃ מוּמָה כְתִיב. אֲזַל וּמָטָה בֵיהּ וּנְסַב מַה דִנְסַב וְאַטְמְרוֹן בְּעִילִיתֵיהּ. אֲתַא גַבֵּהּ אֱלִישָׁע. אֲמַר לֵיהּ. מֵאַ֖יִן ולְאַיִן גֵּֽחֲזִ֑י. מֵיאַנְתָּה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים. אָמַר לוֹ. לֹֽא הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ וַיֹּ֤אמֶר לֹֽא לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּֽאֲשֶׁ֧ר הָֽפַךְ אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת כֶּסֶף וְזָהָב הַעֵת לַקַּחַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. לְפִיכָךְ צָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק בְּךָ֔. כְּתִיב וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצוֹרָעִים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וגו'. וּמִי הָיוּ. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. גֵּיחֲזִי וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מומה כתיב. בלא אל''ף שלקח לו למום. ובספרי' שלפנינו כתוב מאומה וזהו א' מן החילוקים לבן אשר ולבן נפתלי:
בסוסו כתיב. לשון יחיד והקרי בסוסיו ודריש להכתיב מלשון בגד ובדם ענבים סותו שהביא עמו מלבושים יקרים ואבנים טובות ליתן לו:
וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֱלִישָׁע לְהַחֲיּוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּשׁוּנָמִית אָמַר לוֹ קַח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָֽדְךָ֘ וָלֵךְ֒ כִּ֤י תִמְצָא אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָֽרֲכֶ֔נּוּ וְכִֽי יְבָֽרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַֽעֲנֶנּ֑וּ. וְהוּא לָא עֲבַד בֵּן אֶלָּא כַד פְּגַע בַּר נַשׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. מֵאַיִין וּלְאַיִין גֵּחֲזִי. ווּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא אֲזִיל מְחַיֶּה מֵתִים. ווּ אֲמַר לֵיהּ. לֵית דִּמְחַיֶּה מֵתִים אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דִּכְתִיב בֵּיהּ יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל. אֲזַל לֵיהּ וְלָא עֲבַד כְּלוּם. אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא יְדַע אִילּוּ הֲוָה דָמִיךְ לָא הֲוָה מִיתְעַר עַל יָדָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
אנא ידע. אפי' היה שוכב וישן לא יהא ניעור על ידך לפי שלא שמרת כאשר צויתיך:
ואמר ליה. זה האיש מאין ולאין גיחזי והוא השיב בלשון שחוק והוה א''ל לך ממני דאנא אזיל מחיה מתים והוה א''ל זה שפגע בו לית דמחיה מתים וכו' אבל הוא לא האמין כלל:
וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה. שֶׁכֵּן הַשּׁוּנָמִית אוֹמֶרֶת לְאִישָׁהּ הִנֵּה נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עוֹבֵר עָלֵי֖נוּ תָּמִֽיד׃ אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הוּא קָדוֹשׁ וְאֵין תַּלְמִידוֹ קָדוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא רָאָת טִיפַּת קֶרִי עַל בְּגָדָיו מִיָּמָיו. אַמָּתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. אֲנָא 53a הֲוִינָא מְשַׁזְּגָה מָנוֹי דְמָרִי. מִן יוֹמוֹי לָא חֲמִית מִילָּא בִישָׁא בְּמָנוֹי דְמָרִי. כְּתִיב וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיֽחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ. מָהוּ לְהָדְפָ֗הּ. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בֶּן חֲנִינָה. שֶׁנָּתַן יָדוֹ בְּהוֹד שֶׁבְּיָפְיָהּ. בֵּין דַּדֶּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
הוינא משזגה. הייתי כובסת בגדיו של ר':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source